<h1>סמ"ג עשין סימן י"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
וכל אדם בין עשיר בין עני חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה (ע"פ רמב"ם ת"ת פ"א ה"ח), ובפרק שלישי דיומא אמרינן שהילל מחייב את העניים ורבי אליעזר בן חרסום מחייב [את] העשירים ויוסף מחייב את הנאים ההולכים אחר יצרם ומניחים את התורה. ודרשתי לגליות ישראל כי ברית תורה נכרת בדם שנאמר (שמות כ"ד ח') הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם, וכל שאינו עוסק בתורה חרב מביא לעולם שנאמר (ויקרא כ"ה כ"ו) והבאתי וגו' חרב נוקמת נקם ברית (שבת ל"ג א' ע"ש). ומסקינן בסוטה פרק נוטל (כ"א א') כי עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה.
<h2>דף עב:</h2>
במסכת יומא פרק בא לו אמרינן אמר רבי יוחנן בשלשה כתרים נכתרו ישראל בכתר של תורה הוא זר של ארון וכתר כהונה הוא זר המזבח וכתר מלכות הוא זר השלחן כתר כהונה זכה בה אהרן כתר מלכות זכה בה דוד כתר תורה מוכן ועומד לכל שנאמר מורשה קהילת יעקב וגדול כתר תורה מכולם שנאמר בי מלכים ימלוכו (ע"פ רמב"ם ת"ת פ"ג ה"א). ובפרק אחרון דהוריות (י"ג א') אמרינן ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול הנכנס לפני לפנים (רמב"ם שם ה"ב). בשעות דחוקות שהאדם בבילבול ואין לו פנאי ללמוד סומך על מה שאמר רבי יוחנן בפרק שתי הלחם (מנחות צ"ט ב') אפילו לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית קיים מצוה לא ימוש ודבר זה אסור לומר לפני עם הארץ.
